החלטה בתיק ת"א 13404-12-09

רקע כללי

1.         ביום 19.4.12 ניתן פסק דין חלקי כנגד הנתבעת.

2.         ביום 6.6.12 הגישה הנתבעת ערעור על פסק הדין החלקי לביהמ"ש המחוזי-מרכז
(ע"א 10913-06-12).

3.         לפניי בקשת הנתבעת מיום 3.7.12 לעיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ, בלשכת ההוצל"פ בתל אביב, וזאת עד למתן פסק דין בערעור.

4.         בבקשה נטען בין היתר ובתמצית כי המדובר בפסק דין חלקי אשר חייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של כ-292,000 ש"ח, הוגש ערעור אשר נקבע לדיון מקדמי ליום 23.9.12.

            לטענת הנתבעת, סיכוייה לזכות בערור טובים, ככל שהערעור יתקבל ולא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש, ייגרם לה נזק בלתי הפיך.

            מדובר בתובעת, חברת קיבוץ, המשתכרת כ-3,400 ש"ח לחודש, וקיים חשש כי במידה והנתבעת תזכה בערעור לא יהא בידי התובעת להשיב את הכספים.

5.         עוד מציינת הנתבעת כי התובעת הטילה עיקולים על כספייה בחברת הביטוח "כלל", וכן נרשם עיקול על ביתו של חמה ושני עיקולים אלו, יש בהם להבטיח סכום העולה על סכום פסק הדין החלקי.

6.         לבקשת הנתבעת צורף תצהיר שאינו מאומת כדין.

בתחתית העמוד השני, נרשם בכתב יד כי התצהיר הועבר (לנתבעת) באמצעות המייל, ולכן הוא לא מאושר על ידה, מאחר והיא אינה מתגוררת בקרבת הקונסוליה בהודו, ומבוקש לקבל את התצהיר ללא אישור עורך דין.

7.         בהתאם להחלטתי מיום 3.7.12, הגישה התובעת ביום 23.7.12 תגובתה לבקשה.

התובעת מתנגדת לבקשה מן הטעמים המפורטים בה באריכות.

כך למשל, לטענת התובעת יש מקום לדחות את הבקשה על הסף, מאחר ותצהיר הנתבעת אינו מאומת כדין.

עוד מצביעה התובעת על ההלכה הפסוקה, לפיה אין להקדים ביצוע של פסק דין כספי.

לשיטתה, סיוכיי קבלת הערעור כלושים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתה.

באשר לשני העיקולים שציינה הנתבעת בבקשתה, הרי שאלו אינם בטוחות נזילות, מהן יכולה התובעת להיפרע, וזאת אף בשים לב לעובדה כי טרם נמסרה תשובת חברת "כלל", לפיה מוחזקים בידייה נכסים השייכים לנתבעת.

דיון והכרעה

8.         פסק הדין החלקי ניתן כנגד הנתבעת כבר ביום 19.4.12.